פסיכולוגיה רפואית- אפי גיל

שלב גילוי המחלה

כאשר מופיעים הסימפטומים הראשוניים של מחלת מעי דלקתית והמטופל מתחיל בסדרת בדיקות אבחוניות, פעמים רבות יופיעו תנודות במצבי הרוח, פחד וחשש לצד תקווה וייאוש. בסיום הבדיקות ועם קבלת האבחנה כי מדובר בקרוהן או בקוליטיס יתכנו תגובות של כעס, זעם, תסכול, עצב ופחד שהינן טבעיות לאבחנה כי מדובר במחלה כרונית. לצד תגובות אלו, לעיתים דווקא הגדרת המחלה ומתן שם למחלה, כדוגמת קרוהן או קוליטיס כיבית, יכולה להוות גורם המקל על החולה. מטופלים רבים מרגישים כי במצב זה ניתן אישוש לתלונותיהם הפיזיות ולאחר מכן ניתן ללמוד להכיר את המחלה וסימפטומיה.

לאחר גילוי המחלה הן על לחולה והן למשפחתו דרוש זמן כדי להכיר את המחלה ולהסתגל לשינויים הכרוכים בהימצאותה . בתהליך זו על המטופל להבין כי החיים עלולים להשתנות מעתה וכי דרוש זמן וסבלנות להסתגל למחלה ולשינויים אשר היא כופה על חייו. שינויים אלו יכולים להיות בדיקות רפואיות תכופות, שינוי בשגרת היום שינוי בהרגלי אכילה, שינויים תעסוקתיים ועוד. לעיתים יעלו שאלות כגון מדוע חליתי, האם יכולתי למנוע זאת? שאלות אלו יכולות לאפשר לחולים להכיר טוב יותר את מחלתם את הטיפולים הרפואיים אותם הם עוברים והן את עצמם. בנסיבות אלו וכאשר עולות תחושות של אשמה אישית חשוב לשוחח על התחושות  עם קרובים, עם מטופלים נוספים ואף לפנות לסיוע פסיכולוגי- רפואי. הטיפול יכול לסייע למטופל להתמודד עם השינויים הכרוכים בחייו עקב מחלתו ולזהות את כוחות ההתמודדות שלו ולהשתמש בהם.

בנוסף, אלו חשוב לנסות ולשמור על רצף ושגרת חיים, על פעילות ספורטיבית המתאימה למצב הרפואי החדש ועל שיגרת פעילות חברתית. חשוב לציין כי בסופו של דבר, לאחר תקופת הסתגלות, מרבית המטופלים אכן מתמודדים היטב עם המחלה בעזרת כוחותיהם האישיים תוך הסתייעות בסביבתם החברתית.

 מתח נפשי ומחלות מעי דלקתיות

בעבר, הן קרוהן והן קוליטיס נחשבו מחלות פסיכוסומטיות: בתחילת המאה ה- 20 ההשקפה הרווחת היתה שמדובר במחלות אשר מאפיינות אנשים סוערים רגשית ולחוצים. כיום ידוע כי גורמים פסיכולוגים אינם מובילים למחלות מעי דלקתיות אולם ישנה אמונה רחבה כי מצוקה נפשית וגורמי מתח נפשי מאיצים תסמינים ופעילות מחלה. הסובלים ממחלה כרונית בכלל, וממחלת מעי דלקתית בפרט, עלולים להיתקל באי נוחות עקב חוסר הוודאות בנוגע לעתיד, היעדר תקווה לריפוי מוחלט ותלות בטיפולים תרופתיים ממושכים. גורם נוסף אשר משפיע על מתח נפשי בחולי IBD  הוא הכאב: פעמים רבות מטופלים מתמודדים עם כאבי בטן בעוצמות משתנות, כאבים אשר מתגברים בתקופות של התלקחות ופוגעים באיכות חיי המטופלים. כאבי בטן או חשש מפני כאב עלולים למקד את הקשב של המטופל לאזור הבטן ובכך להגביר את תחושת הכאב. כך נוצר למעשה מעגל של כאב אשר מתגבר ויכול לפגוע במצב הרוח ולהגביר תחושות של חרדה, דיכאון ומתח נפשי. בכדי להפחית תחושות של כאב ומתח נפשי ניתן להיעזר בטכניקות הרפיה שונות כגון הרפיית שרירים פרוגרסיבית, ביופידבק, היפנוזה, אשר נחקרו רבות ומוכחים כמסייעים להפחתת תחושות כאב ומתח נפשי.

 התמודדות עם חוסר וודאות

מחלות מעי דלקתיות מאופיינות בחוסר וודאות רבה: קשה לדעת מתי יפרצו התקפים, מה גורם להם ומה מפסיק אותם, כמו כן יתכן חוסר וודאות לגבי העתיד. על כל מטופל מוטלת האחריות לעקוב וללמוד את גופו: מה משפיע על החמרה בהתקפים, מה מקל, כיצד לתכנן את זמני הארוחות כך שהיציאות לא תפרענה לשגרת היום ועוד. לעיתים מפגש עם חולים וותיקים (בעזרת קבוצות תמיכה או פורומים משותפים למטופלים) יוכל לסייע בהתמודדות, בלמידת דרכי הסתגלות חדשות ובשיפור איכות החיים. בנוסף, חשוב לנסות ולשמור  ככל האפשר על שיגרת חיים ועל פעילויות המסיבות סיפוק אישי, כגון עיסוק בתחביבים אישיים שהיו לפני פרוץ המחלה ושמירה על יחסים חברתיים.